עורך דיןעורך דין

עורך דין

עמוד ראשי
תחומי עיסוק
אודותינו
מן העיתונות
מזכירויות חברה
צור קשר








שתף |


צור קשר

NPLO - אוחנה ושות'. משרד עורכי דין

ריב"ל 7 תל אביב
67778 בית עמגר

משרד: 03-56-100-60
פקס: 03-56-100-70

דוא"ל:






חוק לשכת עורכי הדין חלק א'

1. מוקמת בזה לשכת עורכי הדין (להלן – הלשכה), שתאגד את עורכי הדין בישראל ותשקוד על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין.
2. הלשכה –
(1) תרשום מתמחים, תפקח על התמחותם ותבחנם;
(2) תסמיך עורכי דין על ידי קבלתם כחברי הלשכה;
(3) תקיים שיפוט משמעת לחבריה ולמתמחים;
 הכל בהתאם לחוק זה.

3. הלשכה רשאית, בין השאר –
(1) לחוות דעתה על הצעות חוק בעניני בתי המשפט וסדרי דין;
(2) לתת סעד משפטי למעוטי אמצעים;
(3) לשמש בורר ולמנות בוררים;
(4) לפעול להגנת עניניהם המקצועיים של חברי הלשכה;
(5) לייסד קרנות ביטוח, קרנות פנסיה ומוסדות אחרים של עזרה הדדית לחברי הלשכה;
(6) ליזום פעולות ומפעלים של מחקר המשפט בכלל, והמשפט העברי בפרט, ולהשתתף בפעולות ומפעלים כאלה;
(7) לעסוק בהוצאת ספרות משפטית.
4. הלשכה היא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
4א. מקום מושבה של הלשכה הוא ירושלים.


5. הלשכה תעמוד לבקרתו של מבקר המדינה.

פרק שני: מוסדות הלשכה
6. אלה מוסדות הלשכה:
(1) ראש הלשכה;

(2) המועצה הארצית;
(3) הועד המרכזי;
(4) הועדים המחוזיים;
(5) בית דין משמעתי ארצי;
(6) בתי דין משמעתיים מחוזיים;
(7) מבקר הלשכה;

(8) ועדת אתיקה ארצית;

(9) ועדות אתיקה מחוזיות.

6א. כהונה בתפקיד שאליו נבחר או נתמנה חבר הלשכה בידי הועד המרכזי, לא תהא ליותר משלוש תקופות כהונה רצופות, והוא הדין במי שנבחר או נתמנה בידי המועצה הארצית, למעט לכהונה של חבר בועד המרכזי; סעיף זה לא יחול על עובד הלשכה המועסק על ידיה בשכר.

7. (בוטל).

8. (א) ראש הלשכה ייבחר על ידי חברי הלשכה מבין חבריה, לארבע שנים, במועד שתקבע המועצה הארצית ובלבד שלא יהא בפגרת הקיץ של בתי המשפט; הבחירות יהיו אישיות, כלליות, שוות, חשאיות, ישירות? וארציות.
 (ב) (1) לראש הלשכה ייבחר המועמד שקיבל את מספר הקולות הגדול ביותר, ובלבד שקיבל לפחות שתי חמישיות מהקולות הכשרים;
(2) לא קיבל שום מועמד שיעור קולות כאמור בפסקה (1), יקויימו, כעבור שבועיים, בחירות חוזרות ובהן יעמדו לבחירה שני המועמדים שקיבלו בבחירות הראשונות את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים; המועמד שקיבל בבחירות החוזרות את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים — הוא הנבחר.

8א. (א) המועצה הארצית תבחר ממלא מקום לראש הלשכה מבין חברי הועד המרכזי בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.
 (ב) נבצר מראש הלשכה זמנית למלא את תפקידו, ישמש ממלא מקומו כראש הלשכה במקומו.

8ב. (א) התפטר ראש הלשכה, נפטר או נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו והכל אם השלים שלוש שנים לפחות בתפקיד, תבחר המועצה הארצית ראש לשכה במקומו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.

 (א1) התפטר ראש הלשכה, נפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו לפני שהשלים שלוש שנים לפחות בתפקיד, יבחרו חברי הלשכה ראש לשכה בבחירות מיוחדות.
 (א2) הבחירות המיוחדות ייערכו במועד שקבעה המועצה הארצית ולא יאוחר מ-90 ימים מהיום שבו התפנה תפקיד ראש הלשכה; על הבחירות המיוחדות יחולו הוראות סעיף 8.
 (ב) ראש לשכה שנבחר לפי סעיף זה יכהן עד תום תקופת הכהונה של ראש הלשכה שבמקומו נבחר.

8ג. (א) המועצה הארצית רשאית, בהחלטה שהתקבלה ברוב של לא פחות משני שלישים מחבריה, להעביר את ראש הלשכה מכהונתו. החלטה כאמור יראוה כהחלטת המועצה על התפזרותה.
 (ב) הבחירות למועצה הארצית ולראש הלשכה ייערכו לא יאוחר מתום* שישים ימים מיום ההחלטה כאמור.
 (ג) המועצה הארצית לא תדון בהעברת ראש הלשכה מכהונתו, אלא על פי הצעת הועד המרכזי שנתקבלה ברוב של שני שלישים לפחות מחבריו; הועד המרכזי לא ידון בהצעה כאמור אלא על פי פניית רוב חבריו או רוב חברי המועצה הארצית.
 (ד) הועד המרכזי לא יציע להעביר את ראש הלשכה מכהונתו, אלא אם כן חלפה שנה מיום בחירתו; וזאת לאחר שניתנה לראש הלשכה הזדמנות לטעון טענותיו בפני הועד המרכזי והמועצה הארצית, בעצמו, או באמצעות נציגו שאינו חבר המועצה הארצית; הועד המרכזי יקבע, באישור המועצה הארצית, את הנוהל לענין זה.
 (ה) דיוני המועצה הארצית לפי סעיף זה ייערכו בישיבה שנועדה לענין זה בלבד או בישיבות סמוכות זו לזו שנועדו כאמור; הדיון יתחיל לא יאוחר מעשרים ימים לאחר החלטת הועד המרכזי; על מועד הישיבה הראשונה תימסר לכל חברי המועצה הארצית הודעה בכתב, לפחות עשרה ימים מראש.

9. (א) המועצה הארצית תורכב מאלה:
(1) ראש הלשכה וראש הלשכה שקדם לו;
(2) המנהל הכללי של משרד המשפטים;
(3) פרקליט המדינה;
(4) הפרקליט הצבאי הראשי;
(5) עשרים ושמונה חברים שיבחרו חברי הלשכה במועד הבחירות לראש הלשכה בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות, ישירות וארציות;
(6) שלושה חברים מכל מחוז, שהם יושב-ראש הועד המחוזי ושני חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז שייבחרו על ידי הועד המחוזי בבחירות חשאיות.
 (ב) התפטר ראש הלשכה שקדם לראש הלשכה המכהן אותה שעה, מחברותו במועצה הארצית, נפטר, או נבצר ממנו דרך קבע לכהן בה, יבוא במקומו ראש לשכה שקדם לו והוראה זו תחול באותו אופן כל אימת שנתפנה מקומו של ראש לשכה קודם.

9א. (א) מי שהיה לחבר המועצה הארצית מכוח סעיף 9(א)(5) או מכוח סעיף קטן זה וחדל מכהונתו לפני הבחירות לפי אותו סעיף, יבוא במקומו המועמד ששמו בא ברשימת המועמדים של אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות הקודמות למועצה הארצית או שהיו לחבר המועצה הארצית מכוח סעיף קטן זה, לפי הענין.
 (ב) נכנס המועמד כאמור בסעיף קטן (א) בדרך זו כבר קודם לכן, או היה פסול או לא יכול היה להיות חבר המועצה הארצית מכל סיבה אחרת, או הודיע בכתב ליושב-ראש המועצה הארצית שאין ברצונו להיות חבר המועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו בא אחריו ברשימת המועמדים האמורה, וכן הלאה.
 (ג) לא היה ברשימת המועמדים מי שימלא את המקום הפנוי כאמור בסעיף קטן (א), ימנה ראש הלשכה תחתיו חבר לשכה אחר, בהתייעצות עם הציבור שמטעמו הוצעה מועמדותו של החבר שמקומו נתפנה.
 (ד) חבר המועצה הארצית שבחר בו ועד מחוזי כאמור בסעיף 9(א)(6) ושחדל מכהונתו שלא עקב בחירתו של אחר תחתיו, יבחר הועד המחוזי תחתיו חבר לשכה אחר הרשום באותו מחוז.
 (ה) (בוטל).

9ב. (א) חבר המועצה הארצית שנעדר מישיבות המועצה שלושה? חדשים רצופים, ואם היו בשלושה חדשים פחות משלוש ישיבות — משלוש ישיבות רצופות, יחדל מכהונתו כחבר המועצה, בתנאים ובמועד שנקבעו בסעיף זה או על פיו.
 (ב) תנאים להפסקת כהונה כאמור הם כי —
(1) המועצה הארצית לא נתנה רשות מראש להיעדרות חבר המועצה;
(2) יושב ראש המועצה הארצית שלח לחבר המועצה, מיד אחרי הישיבה השניה שממנה נעדר, הודעה במכתב רשום הכוללת פירוט הישיבות של המועצה הארצית שמהן נעדר וציון העובדה שההודעה נשלחה מכוח סעיף קטן זה.
 (ג) ראה יושב ראש המועצה הארצית שחבר המועצה נעדר? מישיבות המועצה כאמור בסעיף קטן (א) ושנתמלאו התנאים שבסעיף קטן (ב), ישלח לו הודעה במכתב רשום; ההודעה תפרט את הישיבות שמהן נעדר חבר המועצה ואת קיום התנאים שבסעיף קטן (ב) ותציין שנשלחה מכוח סעיף קטן זה.
 (ד) לא הגיש חבר המועצה הארצית, תוך תקופה שנקבעה בכללים לענין זה, בקשה ליושב ראש המועצה לביטול ההודעה לפי סעיף קטן (ג), יחדל מכהונתו כחבר המועצה הארצית בתום תקופה זו, זולת אם יושב ראש המועצה הארצית ביטל את ההודעה לפני כן כאמור בסעיף קטן (ה); הגיש בקשה כאמור, תדון בה המועצה הארצית, ואם החליטה לדחותה, יחדל המבקש מכהונתו עם קבלת ההחלטה.
 (ה) יושב ראש המועצה הארצית רשאי לבטל הודעה לפי סעיף קטן (ג) אם הוכח לו שהיעדרותו של חבר המועצה הארצית נגרמה בשל מחלתו של החבר, שירותו בצבא-הגנה לישראל או שליחות ציבורית שלו.
 (ו) חבר המועצה הארצית, שאילולא האמור בסעיף קטן זה היה חדל מכהונתו מחמת היעדרות מישיבות המועצה ושתחתיו לא בא חבר אחר של הלשכה בדרך האמורה בסעיף 9א(א), ימשיך לכהן כחבר המועצה הארצית על אף האמור בהוראות אחרות של סעיף זה, עד שייבחר או יתמנה אדם אחר תחתיו.

10. תקופת כהונתו של ראש הלשכה תהא עד לבחירתו של אחר תחתיו; תקופת כהונתם של חברי המועצה הארצית תהא עד לבחירתם או עד למינוים של אחרים תחתם, לפי הענין. תקופת כהונתם של חברי הועד המרכזי והועדים המחוזיים תהא עד לבחירתם של אחרים תחתם.

11. (א) הועד המרכזי הוא המוסד המבצע של הלשכה, ובידו כל סמכויות הלשכה שלא יוחדו בחיקוק למוסד אחר ממוסדותיה.
 (ב) הועד המרכזי יורכב מאלה:
(1) ראש הלשכה, והוא יהיה היושב ראש;
(2) 16 חברים שתבחר המועצה הארצית מבין חבריה בדרך הבאה:
(א) כל שלושה חברי המועצה הארצית מכל מחוז, כמפורט בסעיף 9(א)(6), יבחרו אחד מביניהם להיות חבר הועד המרכזי;
(ב) חברי המועצה הארצית הנותרים, שאינם נמנים עם המפורטים בסעיף
9(א)(6) כאמור, יבחרו מביניהם 11 חברים לועד המרכזי בבחירות שוות, יחסיות וחשאיות.

 (ג) מועדי בחירת הועד המרכזי לענין סעיף זה וסדרי הבחירות ייקבעו בכללים.

11א. (א) התפטר נציג מחוזי בועד המרכזי, נפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, יבחרו נציגי אותו ועד מחוזי במועצה הארצית את מחליפו.
 (ב) חבר הועד המרכזי שבחרה המועצה, שהתפטר מתפקידו כחבר הועד המרכזי, נפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, תבחר המועצה הארצית חבר אחר תחתיו מבין חבריה.

11ב. (א) יושב ראש הועד המרכזי ינהל את ישיבות הועד המרכזי ויקבע את סדר יומן.
 
 (ב) ביקשו שליש מחברי הועד המרכזי לכלול נושא בסדר היום, יכלול היושב ראש את הנושא לדיון בישיבה הראשונה שתתקיים לאחר שקיבל את הבקשה.

12. ואלה המחוזות של לשכת עורכי הדין:
(1) מחוז ירושלים, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בירושלים;
(2) מחוז תל אביב, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו;
(3) מחוז חיפה, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בחיפה;
(4) מחוז הצפון, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בנצרת;
(5) מחוז הדרום, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע.

12א. (א) כל חבר הלשכה יהיה רשום באחד ממחוזות הלשכה שבתחומו נמצא מקום עבודתו או מקום מגוריו, לפי בחירתו; החבר יודיע ללשכה על פי איזה מקום הוא מבקש להירשם; חבר לשכה לא יירשם ביותר ממחוז אחד.
 (ב) הוראות בדבר סדרי הרישום ובדבר שינויים בו, לרבות התנאים להעברת הרישום ממחוז למחוז, ייקבעו בכללים.

13. (א) בכל מחוז של הלשכה יהיה ועד מחוזי, אשר ייבחר על ידי חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז ומביניהם, בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות וישירות.

 (ב) יושב-ראש ועד מחוזי ייבחר על ידי חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז ומביניהם, במועד הבחירות לועד המחוזי, בבחירות כלליות, שוות, אישיות, חשאיות וישירות.
 (ג) חברי ועד מחוזי יבחרו ממלא מקום ליושב ראש הועד המחוזי מבין חבריו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.
 (ד) נבצר מיושב ראש ועד מחוזי זמנית למלא את תפקידו, ישמש ממלא מקומו כיושב ראש הועד המחוזי במקומו.
 (ה) התפטר יושב ראש ועד מחוזי, נפטר או נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו, יבחר הועד המחוזי יושב ראש ועד מחוזי במקומו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.
 (ו) יושב ראש הועד המחוזי שנבחר לפי סעיף קטן (ה) יכהן עד תום תקופת הכהונה של יושב ראש הועד המחוזי שבמקומו נבחר.
 (ז) ועד מחוזי לא יפעל בסתירה להחלטות הועד המרכזי.

14. (א) חברי בית הדין המשמעתי הארצי ימונו על ידי ועדת המינויים שהוקמה לפי הוראות סעיף 18ד (בפרק זה – ועדת המינויים) לתקופה של ארבע שנים מבין חברי הלשכה הכשרים לכך; מספר חברי בית הדין ייקבע בכללים.
 (ב) מי שכיהן כחבר בית הדין המשמעתי הארצי שלוש תקופות בזו אחר זו, לא ימונה לתפקיד זה בתקופה הסמוכה לאחריהן.


15. (א) בכל מחוז של הלשכה יהיה בית דין משמעתי מחוזי אשר חבריו ימונו על ידי ועדת המינויים לתקופה של ארבע שנים, מבין חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז, הכשירים לכך; מספר החברים של כל בית דין משמעתי מחוזי ייקבע בכללים.


(ב) מי שכיהן כחבר בית דין משמעתי מחוזי שלוש תקופות בזו אחר זו, לא ימונה לתפקיד זה בתקופה הסמוכה לאחריהן.


16. (א) כשיר לכהן כחבר בית הדין המשמעתי הארצי - מי שהיה חבר הלשכה לפחות שמונה שנים; כשיר לכהן כחבר בית דין משמעתי מחוזי - מי שהיה חבר הלשכה לפחות חמש שנים; ואולם לא יהיה כשיר לכהן כחבר בית דין משמעתי –
(1) מי שהורשע בבית משפט או בבית-דין צבאי בעבירה שיש עמה קלון;
(2) מי שהורשע בבית דין משמעתי בעבירת משמעת והוטל עליו עונש השעיה או הוצאה מן הלשכה, או שהוטל עליו עונש אחר אך טרם עברו עשר שנים מיום הרשעתו.
 (ב) חבר המועצה הארצית וחבר ועד מחוזי אינם כשירים להתמנות או לכהן כחברי בית דין משמעתי.

17. (א) תקופת כהונתם של חברי בתי הדין המשמעתיים תהא עד למינוי אחרים תחתם.
 (ב) חבר בית דין משמעתי שהחל לדון בענין פלוני רשאי לסיימו גם לאחר שתמה תקופת כהונתו.
 (ג) (בוטל).

17א. כהונת חבר בית דין משמעתי נפסקת באחת מאלה:

(1) התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש ועדת המינויים;
(2) ועדת המינויים החליטה כי נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו ומסרה לו על כך הודעה בכתב;
(3) נתקיימה בו אחת הנסיבות המונעות בעדו להיבחר לחבר בית-דין משמעתי לפי סעיף 16;
(4) חדל להיות חבר הלשכה;
(5) ועדת המינויים מצאה כי קיימות עובדות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר בית דין משמעתי, ומסרה לו על כך הודעה בכתב.

17א1. הוגש נגד חבר בית דין משמעתי כתב אישום בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה שיש עמה קלון, או הועמד לדין משמעתי לפי חוק זה או לפי דין אחר, רשאית ועדת המינויים להשעותו מכהונתו, במסירת הודעה בכתב, עד למתן פסק דין סופי בעניינו או עד לסיום ההליכים המשמעתיים נגדו, לפי העניין.

17ב. התפנה מקומו של חבר בית דין משמעתי, תמנה ועדת המינויים במקומו חבר בית דין, שיכהן באותו בית דין ליתרת תקופת כהונתו.

18. (א) חברי כל בית דין משמעתי יבחרו מביניהם באישור ועדת המינויים יושב ראש בית הדין וארבעה סגני יושב ראש (להלן - הנשיאות).
 (ב) שלושה מחברי הנשיאות יהיו מנין חוקי לכל פעולה של הנשיאות; לא תיפגע פעולה של הנשיאות בשל כך בלבד שנתפנה מקומו של חבר מחבריה; נתפנה מקומו של יושב ראש בית דין, תהא כל סמכות שנתייחדה לו לפי חוק זה נתונה בידי הנשיאות עד שיתמנה היושב ראש.
 (ג) כל בית דין משמעתי ידון בשלושה; הנשיאות תקבע את אלה מבין חברי בית הדין שישבו לדין בענין פלוני.
 (ד) נבצר מחבר בית דין משמעתי, זולת אב בית הדין, להשתתף בדיון, יתקיים הדיון, על אף האמור בסעיף קטן (ג), לפני שני חברי בית הדין הנותרים, אלא אם החליט אב בית הדין על דחיית הדיון; הוראה זו תחול אף אם התחיל הדיון לפני שלושה ונבצר מאחד החברים שאינו אב בית הדין להמשיך בו.

18א. (א) ללשכה יהא מבקר פנימי, והוא ייבחר על ידי המועצה הארצית בבחירות חשאיות לתקופת כהונה שלא תפחת מחמש שנים; לענין חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992, יראו כאילו הלשכה היא גוף ציבורי כמשמעותו בחוק האמור.
 (ב) מי שכיהן כמבקר שתי תקופות כהונה לא יהיה כשיר להיבחר לכהונה נוספת.

18ב. (א) בוועדת האתיקה הארצית יהיו חברים אלה:
(1) חברי הלשכה שימנה הוועד המרכזי באישור ועדת המינויים, ובלבד שלא ימונה מי שמתקיים בו האמור בסעיף 16(א)(1) או (2);
(2) נציגי ציבור שהתקיימו בהם תנאי הכשירות כאמור בסעיף קטן (ג), שתמנה ועדת המינויים.
 (ב) בכל מחוז של הלשכה תהיה ועדת אתיקה מחוזית שבה יהיו חברים אלה:
(1) חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז שימנה הוועד המחוזי של אותו מחוז באישור ועדת המינויים, ובלבד שלא ימונה מי שמתקיים בו האמור בסעיף 16(א)(1) או (2);
(2) נציגי ציבור שהתקיימו בהם תנאי הכשירות כאמור בסעיף קטן (ג), שתמנה ועדת המינויים.
 (ג) כשיר לכהן כנציג ציבור בוועדת האתיקה הארצית או בוועדת אתיקה מחוזית (בסעיף זה – ועדת אתיקה) מי שהתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא משפטן ואינו חבר הלשכה, או שהוא חבר הלשכה שחברותו בה מוגבלת כאמור בסעיף 52ב;
(2) הוא לא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש נציג ציבור בוועדת האתיקה.
 (ד) (1) המספר הכולל של חברי ועדת אתיקה ייקבע בכללים;
(2) מספר נציגי הציבור שתמנה ועדת המינויים בוועדת אתיקה לא יעלה על רבע מהמספר הכולל של חברי ועדת האתיקה; בוועדת אתיקה שמספר חבריה פחות מ-11, לא יפחת מספר נציגי הציבור שימונו כאמור מחבר אחד, ובוועדה שמספר חבריה הוא 11 לפחות, לא יפחת מספר נציגי הציבור משניים.
 (ה) הוועד המרכזי או הוועד המחוזי, יבחר מבין חברי ועדת האתיקה הארצית או ועדת אתיקה מחוזית שאינם נציגי ציבור, לפי העניין, את יושב ראש הוועדה; בחירה כאמור טעונה אישור ועדת המינויים.
 (ו) חבר בוועדת אתיקה יתמנה לתקופה של ארבע שנים וניתן לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
 (ז) כהונתו של חבר ועדת אתיקה נפסקת באחת מאלה:
(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש ועדת המינויים;
(2) נתקיימה בו אחת הנסיבות המונעות בעדו לכהן כחבר ועדת אתיקה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), לפי העניין;
(3) ועדת המינויים החליטה כי נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו או מצאה כי מתקיימות לגביו עובדות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת האתיקה, ומסרה לו על כך הודעה בכתב.
 (ח) ועדת אתיקה מחוזית לא תפעל בסתירה להחלטת ועדת האתיקה הארצית.

18ג. (א) ליד ועדת האתיקה הארצית וליד כל ועדת אתיקה מחוזית יפעל פרקליט; כשיר להתמנות לפרקליט מי שהתקיימו בו תנאי הכשירות לכהונה בבית דין משמעתי מחוזי כאמור בסעיף 16(א) והוא אינו חבר באחד ממוסדות הלשכה.
 (ב) הפרקליטים יבררו תלונות על עבירות משמעת של עורכי דין המטופלות בידי ועדת האתיקה שהם פועלים לידה ויעבירו אותן אליה בצירוף המלצתם, וכן ייצגו את ועדת האתיקה שהם פועלים לידה בהליכים לפני בתי הדין המשמעתיים ולפני בתי המשפט, וייעצו לה בכל עניין הקשור בכך.
 (ג) הפרקליטים יועסקו בידי הלשכה בשכר; הוראות בדבר דרכי מינוים והפסקת כהונתם ייקבעו בכללים, ובלבד שכהונתו של פרקליט לא תופסק שלא בהסכמתו, אלא באישור ועדת המינויים בהחלטה שהתקבלה ברוב חבריה.
 (ד) לצורך מילוי תפקידיו לפי סעיף זה רשאי פרקליט להסתייע בחבר הלשכה, בין אם הוא עובד הלשכה ובין אם לאו.

18ד. (א) ועדת המינויים תהיה בת שבעה חברים, ואלה הם:
(1) שופט לשעבר של בית המשפט העליון או נשיא לשעבר של בית משפט מחוזי, שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם ראש לשכת עורכי הדין, והוא יהיה היושב ראש;
(2) שני חברי הלשכה המשמשים בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק, שימנה שר המשפטים;
(3) שני חברי הלשכה שתבחר המועצה הארצית;
(4) שני חברי הלשכה כמפורט להלן:
(א) לעניין החלטות ועדת המינויים בדבר בית הדין המשמעתי הארצי, ועדת האתיקה הארצית והפרקליט הפועל לידה – שני חברי הלשכה שיבחר הוועד המרכזי;
(ב) לעניין החלטות ועדת המינויים בדבר בית דין משמעתי מחוזי, ועדת אתיקה מחוזית והפרקליט הפועל לידה – שני חברי הלשכה הרשומים במחוז הנוגע בדבר, שיבחר הוועדה המחוזי של אותו מחוז.
 (ב) כשיר לכהן כחבר ועדת המינויים לפי פסקאות (2) עד (4) של סעיף קטן (א) – מי שהתקיימו בו תנאי הכשירות לכהונה בבית הדין המשמעתי הארצי כאמור בסעיף 16(א).
 (ג) חבר ועדת המינויים יתמנה לתקופה של ארבע שנים, וניתן לחזור ולמנותו ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
 (ד) ועדת המינויים תקבע את סדרי עבודתה ואת נוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה או על פיו.

19. מוסדות הלשכה יקבעו את סדרי עבודתם ודיוניהם במידה שלא נקבעו בחוק זה, בתקנות או בכללים.

פרק שלישי: תחום המקצוע וייחודו
20. הפעולות המנויות להלן, לא יעשה אותן דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אלא עורך דין; ואלה הפעולות:
(1) ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית, או מעין שיפוטית;
(2) ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו לפני —
משרד ההוצאה לפועל;
לשכת רישום הקרקעות;
הפקיד המוסמך לענין חוק בתים משותפים, תשי"ג– 1952;
רשם החברות;
רשם השותפויות;
רשם האגודות השיתופיות;
רשם הפטנטים והמדגמים;
רשם סימני המסחר;
פקיד השומה ונציג מס ההכנסה לענין פקודת מס הכנסה;
המנהל לענין חוק מס שבח מקרקעין, תש"ט–1949;
מנהל מס עזבון לענין חוק מס עזבון, תש"ט–1949.
(3) עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה;
(4) ייעוץ וחיווי דעת משפטיים.
21. הוראות סעיף 20 אינן פוגעות באלה:
(1) סמכויותיהם של היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו;
(2) ייצוג לפני בתי דין דתיים ולפני בתי דין צבאיים;
(3) ייצוג לפני בית משפט, בית דין, גוף או אדם אחר שהייצוג לפניהם מוסדר בחיקוק, לרבות הוראות סעיף 236 לפקודת מס הכנסה;
(4) סמכויות של סוכן פטנטים לפי פקודת הפטנטים? והמדגמים ולפי פקודת סימני המסחר, 1938;
(5) זכותם של רואי חשבון למלא תפקידים שהותרו להם על פי דין;
(6) ייצוג של ארגון עובדים או מעבידים או של חבר בהם על ידי נציגו של ארגון כזה, בבוררות לעניני עבודה או בקשר להסכם עבודה;
(7) חיווי דעת משפטי על ידי אדם שנתבקש לכך על ידי עורך דין או על ידי רשות מרשויות המדינה;
(8) ייצוג לפני בוררים כשאחד מבעלי הדין בבוררות הוא תושב חוץ או תאגיד הרשום בחוץ לארץ, על ידי תושב חוץ המוסמך לעריכת דין במדינה שהוא תושב בה.

22. אדם שייפה כוחו של עורך דין זכאי להיות מיוצג על ידיו בפני כל רשויות המדינה, רשויות מקומיות וגופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים צבוריים על פי דין; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכל סמכות לדרוש נוכחותו או פעולה אישית של האדם המיוצג, ואין בה כדי לפגוע בחיקוק המסדיר את הייצוג בפני רשות, גוף או איש כאמור.
23. אדם שאינו אזרח ישראלי והוא נאשם בעבירה שדינה מיתה, לפי חוק למניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י-1950, או לפי חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950, או שמתנהלת נגדו חקירה בשל עבירה כזאת, רשאי למנות לעצמו, באישור שר המשפטים, סניגור שאינו עורך דין כמשמעותו בחוק זה, אם הוא מוסמך לעריכת דין בחוץ לארץ; שר המשפטים רשאי לאשר את המינוי בנסיבות מיוחדות ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית של הלשכה; סניגור שמינויו אושר כאמור, דינו לענין זה כדין עורך דין כמשמעותו בחוק זה; שר המשפטים רשאי, בנסיבות מיוחדות, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ומשהועמד הנאשם לדין – בהסכמת בית המשפט שלפניו הועמד לדין, לבטל אישור שניתן; בוטל האישור – בטל מינויו של הסניגור.

פרק רביעי: הכשרה למקצוע
24. אדם כשיר להיות עורך דין אם נתקיימו בו אלה:
(1) הוא בעל השכלה משפטית גבוהה;
(2) עבר תקופת התמחות;
(3) עמד בבחינות הלשכה;
 הכל לפי המפורט בפרק זה.
25. אלה בעלי השכלה משפטית גבוהה לענין סעיף :24
(1) בוגר של פקולטה למשפטים במוסד בישראל או בוגר של מכללה למשפטים שהוכרו כמוסד להשכלה גבוהה בהתאם לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח–1958;

(2) בוגר בלימודי משפט במוסד בחוץ לארץ שהוכר, לענין הוראה זו, על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים כמוסד להשכלה גבוהה; או מי שלמד במוסד כאמור ועמד בבחינות בהיקף אשר לדעת האוניברסיטה העברית בירושלים ראוי להיחשב כמקנה לו השכלה משפטית גבוהה;

(2א) בוגר בלימודי משפט, במוסד בישראל בעל רשיון לפי סעיף 25ד או לפי סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958, שהוא שלוחה או סניף של מוסד בחוץ לארץ, ובלבד שהמוסד בחוץ לארץ הוכר לפי פסקה (2);

(3) מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים עורך דין או בתפקיד שיפוטי, ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו;

(4) מי שסיים לימודיו במכללה למשפטים שהוכרה לעניין זה על-פי האמור בסעיף 25ב.

25א. (א) שר המשפטים ימנה ועדה של אחד עשר חברים (להלן — הועדה להכרה) לשם הכרה במכללה חוץ-תקציבית למשפטים (בסעיף זה ובסעיפים 25ב עד 25ה — מכללה למשפטים); וימנה לה יושב ראש כאמור בסעיף קטן (ב).
 (ב) אלה חברי הועדה:
(1) שני חברים שימנה שר המשפטים, שאחד מהם יהיה היושב ראש, והם ייקבעו מבין — היועץ המשפטי לממשלה, המנהל הכללי של משרד המשפטים, המשנים ליועץ המשפטי לממשלה;
(2) שני פרופסורים למשפטים מתוך רשימה שיגישו הדיקנים של הפקולטות למשפטים;
(3) שופט בדימוס שימנה נשיא בית המשפט העליון;
(4) חבר המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך והתרבות שימנה שר החינוך והתרבות;
(5) שני חברים של לשכת עורכי הדין שיקבע הועד המרכזי של הלשכה;
(6) רואה חשבון שתקבע לשכת רואי חשבון בישראל;
(7) כלכלן שיקבע נגיד בנק ישראל;
(8) חבר שיקבע מרכז השלטון המקומי בישראל.
 (ג) לא נקבע אחד מהאמורים בסעיף קטן (ב) לועדה, תוך שלושה חדשים מתחילתו של סעיף זה או מיום פקיעת תוקפו של המינוי, יקבע שר המשפטים את החבר, כאמור בסעיף קטן (ב), במקום אותו גוף.
 (ד) תקופת כהונתה של הועדה להכרה תהיה חמש שנים.
 (ה) נתפנה מקומו של חבר הועדה או שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, ימונה חבר אחר במקומו לתקופת הכהונה של אותה ועדה.
 (ו) הועדה תקבע את סדרי עבודתה ונהלי דיוניה, במידה שלא נקבעו בחוק זה או על-פיו.

25ב. (א) הועדה להכרה רשאית להכיר במכללה למשפטים לענין סעיף 25(4), ובלבד שנתקיימו בה כל אלה:
(1) משך הלימודים אינו קצר משלוש שנים;
(2) נקבעו אמות מידה לקבלת תלמידים;
(3) היקף הלימודים דומה לנהוג בפקולטה למשפטים של מוסד להשכלה גבוהה;
(4) המכללה תקיים, שלא ממקורות של תקציב המדינה, קרן מילגות או תעניק בפועל מילגות, לסיוע לתלמידים הזקוקים לכך, לתשלום שכר הלימוד; הסיוע יינתן ל-20% לפחות מן התלמידים בשיעור של 25% לפחות משכר הלימוד המקובל במכללה.
 (ב) ביטול הכרה שניתנה למכללה למשפטים, לרבות מפאת שהפרה או שחדל להתקיים בה תנאי מהתנאים האמורים בסעיף קטן (א), ייעשה בידי הועדה להכרה על-פי ההליכים והכללים לביטול הכרה במוסד מוכר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958, בשינויים המחוייבים, ובלבד שלא תהיה הגבלה של חופש הדעה והמצפון.

25ג. (א) מכללה למשפטים שהוכרה לענין סעיף 25, רשאית להגיש בקשה להכרה כמוסד מוכר על-פי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958.
 (ב) ניתנה הכרה למכללה למשפטים לענין סעיף 25, ולצורך הכרתה כמוסד מוכר כאמור בסעיף קטן (א), היא שינתה את צורת התאגדותה, או התמזגה עם תאגיד אחר, בין קיים ובין חדש, רואים את ההכרה שניתנה לה כמכללה למשפטים לענין סעיף 25, כאילו ניתנה להתאגדות החדשה, ובלבד שלא היה כרוך בשינוי זה כל דבר אחר שיכול היה להשפיע על הכרה זו.

25ד. (א) מוסד שהוכר לעניין סעיף 25 לפני תחילתו של סעיף 25ב, בין באורח זמני ובין דרך קבע, דינה של ההכרה בו יהא לכל דבר וענין, עד תום ארבע שנים מתחילתו של סעיף 25ב, כדין הכרה בלתי מסוייגת במכללה למשפטים; ביטול ההכרה במוסד כאמור יהיה בידי הועדה להכרה על-פי הוראות סעיף 25ב(ב).
 (ב) מוסד כאמור בסעיף קטן (א), שלא קיבל הכרה בידי הועדה להכרה על-פי האמור בסעיף 25ב עד תום ארבע השנים האמורות, יפקע תקפה של ההכרה שניתנה לו; ואולם ימשיכו לראות בו מוסד שהוכר כאמור, לגבי מי שהחל את לימודיו במוסד לפני שפקע תקפה של ההכרה.

25ה. דינם של תלמידי מכללה למשפטים אצל רשויות המדינה ומוסדות ציבוריים, יהיה כדין תלמידים במוסד מוכר להשכלה גבוהה.

26. אלה רשאים להירשם כמתמחים:
(1)  מי שקיבל בפקולטה כאמור בסעיף 25(1) תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר או אישור שסיים את תקופת לימודיו בפקולטה ונותרו לו לא יותר משתי בחינות כדי למלא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר. בפסקה זו, "פקולטה" – לרבות מכללה למשפטים כמשמעותה בסעיף 25(1);
(2) בוגר כאמור בסעיף 25(2) או (2א) לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית, ולאחר שעמד בבחינות הלשכה בדיני ישראל, פרט לבחינות שפוטר מהן בהתאם לתקנות, אולם רשאי הוא להירשם כמתמחה גם אם עדיין לא עמד בשתיים מבחינות אלה;
(3) מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 25(3), לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית;
(4) מי שקיבל במכללה כאמור בסעיף 25(4) אישור שסיים את תקופת לימודיו במכללה ועמד בדרישות לקבלת תעודת סיום הלימודים.

26א. על אף האמור בסעיף 26 רשאית המועצה הארצית באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לקבוע כללים לרישום מתמחה אף במועד מוקדם או מאוחר מהמועד שבו מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף האמור.

27. הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לרשמו כמתמחה על אף כשירותו לפי סעיף 26, אם נתגלו עובדות שלאורן סבורה הלשכה שהמועמד אינו ראוי לשמש עורך דין. סירבה הלשכה לרשום מתמחה, תודיע למועמד את נימוקיה בכתב.

28. (בוטל).

29. (א) ההתמחות תהיה אצל מאמן; ואלה רשאים להיות מאמנים למתמחים:
(1) שופט בית המשפט העליון ושופט בית משפט מחוזי;
(1א) שופט של בית דין לעבודה;
(2) שופט בית משפט שלום שהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;
(2א) שופט תעבורה שנתמנה לפי הפרק הרביעי לפקודת התעבורה, ושהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;
(3) שופט צבאי משפטאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו–1955, שהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;
(4) חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים שאושר על ידי הלשכה כראוי להיות מאמן;
(5) חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק, שנקבעו לענין הוראה זו על ידי שר המשפטים בצו.
 (ב) מי שרשאי להיות מאמן לפי פסקאות (1) ו-(1א) של סעיף קטן (א), או מי שרשאי להיות מאמן לפי פסקאות (2) עד (5) לאותו סעיף קטן והוותק שלו, כחבר הלשכה וכשופט יחד, אינו פחות מחמש שנים, רשאי, באישור הלשכה, לאמן שני מתמחים.

30. הלשכה רשאית, לאחר שנתנה לחבר הלשכה הזדמנות לטעון? טענותיו לפניה, לבטל אישור שניתן לפי סעיף 29(4) אם נתקיימה אחת מאלה:
(1) הלשכה נוכחה, על פי קובלנה של ועד מחוזי, היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, שהחבר לא מילא כראוי את תפקידו כמאמן;
(2) החבר הורשע על ידי בית דין משמעתי ולאור הרשעתו סבורה הלשכה שאין הוא ראוי לשמש מאמן.
31. (בוטל).

32. מספר המתמחים שמאמן אחד יכול לאמן ייקבע בכללים.
33. לא יעסיק מאמן מתמחה אלא בעבודה משפטית.
34. מתמחה המבקש להמשיך את התמחותו אצל מאמן אחר, לא יעשה כן אלא באישור הלשכה.
35. (א) תקופת ההתמחות תהיה שנים-עשר חודשים.
 (ב) מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ עורך דין או בתפקיד שיפוטי לפחות שנתיים, ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו, תהיה תקופת התמחותו שנה, ורשאית הלשכה להפחית תקופה זו ובלבד שלא תפחת מששה חדשים; שימש כאמור פחות משנתיים – רשאית הלשכה להפחית את תקופת ההתמחות שהוא חייב בה ובלבד שלא תפחת משנה.
 (ג) (בוטל).

36. (בוטל).

37. בששת החדשים האחרונים לתקופת התמחותו רשאי מתמחה לייצג שולחי מאמנו בבית משפט השלום, ובלבד שהמאמן יהיה נוכח בבית המשפט או שבית המשפט הרשהו להמשיך בייצוג אף בהעדר המאמן.
37א. מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 25(3) חייב להיבחן בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל, פרט לבחינות שפוטר מהן בהתאם לתקנות.

38. (א) בתום תקופת ההתמחות על המועמד לחברות בלשכה להיבחן בבחינות הלשכה במקצועות מעשיים; ואולם מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ לפחות חמש שנים עורך דין או בתפקיד שיפוטי ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות חמש שנים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו, והוא התחיל בהתמחותו תוך עשר שנים מיום עלייתו ארצה פטור מבחינה זו.
 (ב) מי שנרשם כמתמחה לפי סעיף 26(1) על פי אישור שסיים תקופת לימודיו בפקולטה, לא ייבחן בבחינת ההתמחות אלא לאחר שקיבל תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר; מי שנרשם לפי סעיף 26(2) או (3) לפני שעמד בכל בחינות הלשכה בדיני ישראל שלא פוטר מהן, לא ייבחן בבחינות ההתמחות אלא לאחר שעמד באותן הבחינות.

39. תכנית הבחינות לפי הסעיפים 26(2), 37א ו-38 וסדריהן ייקבעו  בתקנות.

 

40. הבחינות לפי סעיף 38 יהיו בפני ועדה בוחנת של שלושה שהם שופט, והוא יהא יושב ראש, ושני עורכי דין, מהם אחד חבר השירות המשפטי; ועדה בוחנת תורכב מתוך רשימת בוחנים שתיקבע על ידי שר המשפטים.
41. בתקופת התמחותו ועד להכרעה סופית בדבר קבלתו כחבר הלשכה נתון המועמד למרותה של הלשכה ולשיפוטה המשמעתי, והלכות האתיקה המקצועית חלות, בשינויים המחוייבים, גם עליו; בשל עבירת משמעת רשאי בית דין משמעתי להטיל על מועמד אזהרה, נזיפה, פסילה להתקבל כחבר הלשכה, לתקופה שלא תעלה על שלש שנים או לצמיתות; ואם היה בעבירה משום הפרת חובותיו כמתמחה או פגיעה בטוהר הבחינות — גם ביטול התמחות, כולה או מקצתה, וביטול בחינה. על דין המשמעת נגד מועמד יחולו בשינויים המחוייבים, הוראות הסעיפים 62 עד 74.
41א. (א) דינו של מתמחה, לכל דבר וענין למעט החיקוקים המפורטים בתוספת, יהיה כדין עובדו שדל המאמן, ואם היה המאמן שכירו של אחר יראו את האחר כמעבידו של המתמחה; סעיף זה אינו חל על חייל המתמחה בצבא-הגנה לישראל.
 (ב) שר המשפטים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת, להוסיף עליה ולגרוע ממנה.

פרק חמישי: חברות בלשכה
42. אדם הכשיר להיות עורך דין והוא תושב ישראל ובגיר יהיה לעורך דין עם קבלתו כחבר הלשכה.

43. שמותיהם של המועמדים לחברות בלשכה יתפרסמו בצורה שתיקבע בכללים, ותוך תקופה שתיקבע לכך בכללים רשאי כל אדם להגיש ללשכה התנגדות לקבלת המועמד.

44. (א) הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לקבלו כחבר הלשכה, על אף כשירותו –
(1) אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון, והלשכה סבורה שלאור הרשעה זו אין הוא ראוי לשמש עורך דין;
(2) אם נתגלו עובדות אחרות – בין על ידי פסק דין של בית דין משמעתי או על ידי התנגדות שהוגשה לפי סעיף 43, ובין בדרך אחרת – והלשכה סבורה שלאור עובדות אלה אין המועמד ראוי לשמש עורך דין;
(3) (נמחקה).
 (ב) החליטה הלשכה שלא לקבל מועמד כחבר הלשכה, תודיע לו את נימוקיה בכתב.

45. (בוטל).

46. החליטה הלשכה לקבל את המועמד, או שבית המשפט העליון ביטל את סירובה לקבלו, תרשום הלשכה את המועמד בפנקס חברי הלשכה ותתן לו תעודת חברות; מיום רישומו רשאי הנרשם לעסוק במקצוע עריכת דין.
47. בית דין משמעתי מחוזי רשאי לבטל רישומו של חבר הלשכה בפנקס החברים ולבטל חברותו בלשכה, אם הוכח בפניו שהרישום הושג במרמה; על החלטת בית הדין המשמעתי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 70.

48. חברותו של חבר הלשכה תפקע אם נתקיימה בו אחת מאלה:
(1) הודיע ללשכה בכתב על פרישתו ממנה;
(2) חדל להיות תושב ישראל; המועד בו חדל חבר להיות תושב ישראל ייקבע על ידי הלשכה;

(3) הוכרז פושט רגל;
(4) נידון בבית דין משמעתי להוצאה מן הלשכה והעונש בוצע.
49. חברותו של חבר הלשכה תושעה –
(1) אם הוכרז בפסק דין פסול-דין מחמת מחלת נפש – כל עוד לא בוטל הפסק, או אם החליטה הלשכה, על סמך תעודה של פסיכיאטר מחוזי, כי הוא אינו מסוגל מחמת מחלת נפש לשמש כעורך דין – כל עוד לא בוטלה ההחלטה.

(2) אם נידון בבית דין משמעתי להשעיה – למשך תקופת ההשעיה.
50. מי שפרש מן הלשכה או שחברותו פקעה מסיבה אחרת, נשאר נתון למרות הלשכה בכל מה שאירע לפני פקיעת החברות; וכן רשאי הוא לגבות שכרו בעד שירותים שנתן לפני כן.

50א. הוראות חוק זה יחולו על חבר הלשכה שהושעה כשם שהן חלות על חבר הלשכה שחברותו בה מוגבלת כאמור בסעיף 52ב, ככל שאין בסעיפים 59ד ו-97 הוראות מיוחדות לענינו.

51. מי שפרש מן הלשכה ומי שחברותו בלשכה פקעה מסיבה אחרת והסיבה בטלה, רשאי לבקש חידוש חברותו בלשכה; על חידוש החברות יחולו הוראות הסעיפים 42 עד 47, בשינויים המחוייבים, ובלבד שהלשכה לא תסרב לחידוש החברות אלא על סמך הרשעה או עובדות שאירעו אחרי פקיעת החברות.
52. על אף האמור בסעיף 51, מי שנידון להוצאה מן הלשכה לא יבקש חידוש חברותו לפני שעברו עשר שנים מהוצאתו, והלשכה רשאית, לפי שיקול דעתה, להסכים לחידוש החברות או לסרב לו.
52א. חברותו של חבר הלשכה שנתמנה שופט או דיין של בית דין דתי נפסקת כל עוד הוא משמש בכהונתו, והוא הדין במי שערב תחילתו של חוק זה היה רשום בפנקס עורכי הדין לפי פקודת עורכי הדין, 1938, ושימש אותה שעה בכהונת שופט או דיין כאמור; לענין זה, "שופט" —
(1) שופט כמשמעותו בחוק השופטים, תשי"ג–1953;
(2) שופט צבאי משפטאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו–1955, המשמש בכהונתו בהיותו בשירות קבע של צבא-הגנה לישראל.

52ב. חבר הלשכה שאינו עוסק בעריכת דין – אם בכלל ואם כנציגו של היועץ המשפטי לממשלה – רשאי להודיע על כך ללשכה בכתב, ומשהודיע וכל עוד לא ביטל הודעתו, יחולו עליו הוראות חוק זה למעט הוראת סעיף 60 בשינויים אלה:
(1) לא יעשה פעולות שנתייחדו לפי חוק זה לעורכי דין, ואם עשה פעולה כזאת, דינו כאמור בסעיף 96;
(2) לא יבחר ולא ייבחר למוסדות הלשכה ולא יתמנה או ייבחר לתפקיד בה למעט לתפקיד נציג ציבור בוועדת האתיקה הארצית או בוועדת אתיקה מחוזית, לפי סעיף 18ב;
(3) אינו חייב בדמי חבר ואגרות אחרות שהלשכה מטילה על חבריה.

פרק שישי: אתיקה מקצועית ושיפוט משמעתי
53. עורך דין ישמור על כבוד המקצוע של עריכת דין ויימנע מכל דבר העלול לפגוע בכבוד המקצוע.
53א. עורך דין שהוא חבר בועדה לבחירת שופטים או בועדה למינוי חברי בית דין דתי לא ייצג צד בבית משפט, בבית דין דתי או בבית דין לעבודה שהשופטים המכהנים בו נבחרים או מתמנים על יסוד המלצת הועדה שבה הוא מכהן, כל עוד הוא חבר באותה ועדה; הוראה זו לא תחול על ייצוג צד בבית המשפט העליון, בבית דין דתי לערעורים או בבית הדין הארצי לעבודה.

53ב. (א) התבקש עורך דין לקבל על עצמו לייצג צד בהליך בבית משפט, ויש לו יסוד להניח כי קבלת הייצוג תביא לכך שהשופט שנקבע לדון באותו הליך לא ישב בדין בשל התקיימות עילה מעילות הפסלות המפורטות להלן, לא יקבל על עצמו את הייצוג אלא אם כן ההליך הוא הליך קשור להליך קודם שבו ייצג עורך הדין את אותו צד או שבית המשפט התיר את הייצוג לפי בקשה שהגיש עורך הדין:
(1) השופט שנקבע לדון בהליך הוא בן משפחה של עורך הדין או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;
(2) לשופט הדן בהליך או לבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בעורך הדין.
 (ב) לענין סעיף זה –
 "בית משפט" – לרבות בית דין לעבודה, בית דין צבאי, בית דין רבני, בית דין שרעי ובית דין דתי דרוזי;
 "בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
 "בן משפחה מדרגה ראשונה" – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
 "שופט" – לרבות שופט ונציג ציבור בבית דין לעבודה, שופט צבאי, דיין, קאדי, קאדי-מד'הב, וכן רשם בבית משפט או בבית דין לעבודה;
 "הליך קשור", ביחס להליך קודם – ערעור או בקשת רשות ערעור על הליך קודם, או הליך אחר הקשור קשר ישיר להליך קודם והנוגע לאותה מסכת עובדתית.

54. במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט.
55. (א) עורך דין לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו אלא בהתאם לכללים שתתקין המועצה הארצית באישור שר המשפטים וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
 (ב) בכללים כאמור ייקבעו סוגים, צורות ודרכים של פרסומת המותרים לעורכי דין, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות את הציבור או לפגוע בו או משום פגיעה בכבוד המקצוע; כן ייקבעו באותם כללים מקרים וצורות שבהם רשאי או חייב עורך דין לציין את שמו ומקצועו.

56. לא ישדל עורך דין, בעצמו או על ידי אחר, כל אדם למסור לידיו עבודה מקצועית.
57. עורך דין ישתמש לציון מקצועו בתואר "עורך דין" או בתואר לועזי מקביל שנקבע בכללים, ובתואר זה בלבד. אין בהוראה זו כדי למנוע את השימוש בתואר אקדמאי או בתואר שדין אחר מסדיר את השימוש בו.
58. עורך דין לא יעסוק במקצועו בשותפות עם אדם שאינו עורך דין, ולא ישתף אדם כזה בהכנסותיו – אם ברוטו ואם נטו – בתמורה לשירותים, סיוע או תועלת אחרת לעסקו. אולם רשאי עורך דין לשתף בהכנסותיו את בן הזוג, הצאצאים וההורים של שותפו, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו חבר הלשכה ושל עורך דין שממנו רכש את עסקו.

59. עורך דין לא יעסיק במשרדו, בלי היתר מאת הלשכה, אדם שחברותו בלשכה הושעתה - בתקופת ההשעיה, או אדם שהוצא מן הלשכה.

59א. (א) עורך דין לא יעסוק במקצועו כחבר בחברת עורכי דין אלא אם נתקיימו אלה:

(1) החברה רשומה בישראל לפי פקודת החברות ואין לה כל הגבלה על ערבות חבריה;
(2) מטרות החברה, לפי תזכירה, הן האגדם של עורכי דין, פעולות עזר לעריכת דין, פעולות לניהול החברה ונכסיה ולהשקעת רווחיה ופעולות לוואי הדרושות לאלה, ונקבע בתזכיר ההתאגדות כי לא יהיו לחברה הסמכויות המפורטות בתוספת השניה לפקודת החברות;
(3) כל חברי החברה ומנהליה הם חברי הלשכה.
 (ב) לא יעסוק עורך דין במקצועו כחבר ביותר מחברת עורכי דין אחת.

59ב. שם של חברת עורכי דין לא יכלול אלא שמם של עורכי דין שהם חברי החברה העוסקים בעריכת דין.


59ג. (א) חברת עורכי דין לא תשתף בהכנסותיה, על אף האמור בתזכירה, בתקנותיה או במסמך אחר, מי שאינו עורך דין, אולם רשאית היא לשתף בהכנסותיה את בן הזוג, הצאצאים וההורים של חבר, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו חבר הלשכה או של עורך דין שהחברה רכשה את עסקו.
 (ב) נפטר חבר או חדל להיות חבר הלשכה ולא הועבר חלקו בחברה, ירכשוהו חברי החברה תוך תקופה, בדרך, במועד ובתנאים שייקבעו בכללים.

59ד. (א) חבר בחברת עורכי דין שהושעה מחברותו בלשכה לא יהיה זכאי לקבל בתקופת השעייתו כל תשלום מהחברה חוץ מתשלומים בעד שירות שניתן לפני שהושעה ולא כל חלק מרווחי החברה שהרוויחה בשעה שהיה מושעה כאמור, והחברה לא תשלם לו, או לאחר על פי הוראותיו או בשל זכויות החברות שלו, דבר שאינו זכאי לקבל לפי סעיף קטן זה.
 (ב) חבר בחברת עורכי דין שהושעה מחברותו בלשכה לא יפעיל כל זכות או סמכות שיש לו כחבר בחברה או כמנהל או כפקיד החברה, כל זמן שהוא מושעה כאמור, והחברה לא תפעל על פי הוראה כאמור.

59ה. לענין פקודת הנזיקין [נוסח חדש] רואים חברת עורכי דין כאחראית בנזיקין לכל מעשה או מחדל בענין שפעלו בו חבריה כעורכי דין.

59ו. (א) אין בקיומה של חברת עורכי דין ובהיות עורך דין חבר בה כדי לגרוע —
(1) מאחריותו האישית של עורך הדין כפי שהיתה קיימת לולא החברה או חברותו בה;
(2) מתחולת הוראות חוק זה על עורך הדין.
 (ב) עורך דין או שותפות של עורכי דין הממשיכים לעסוק במקצוע במסגרת חברת עורכי דין, לא יראו בכך הפסקת התעסקות במקצוע לענין כל דין.

60. (א) עורך דין לא יעסוק בעיסוק אחר בנסיבות שבהן עלול היווצר ניגוד ענינים בין עיסוקו כעורך דין לבין העיסוק האחר.
 (ב) בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), תקבע המועצה הארצית, באישור שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בכללים, נסיבות שיראו אותן כנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד ענינים כאמור בסעיף קטן (א).


61. אלה עבירות משמעת:
(1) הפרת הוראה מהוראות הסעיפים 53 עד 60 או של דין אחר המטיל חיוב או איסור על עורך דין בקשר למקצועו;
(2) הפרת כללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי סעיף 109;
(3) כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין.

62. על עבירת משמעת, אף אם נעברה בחוץ לארץ, יתן עורך דין את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה.
62א. חוק זה לא יחול לגבי עבירות משמעת שעשה עורך דין שהוא רשם של בית משפט או של בית דין, שלגביהן הוא נתון לשיפוט משמעתי לפי סעיף 105א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, או לפי סעיף 27(א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969.

63. הועד המרכזי, ועד מחוזי וכן היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה (להלן - קובל) רשאים להגיש קובלנה לבית דין משמעתי בשל עבירת משמעת, בין ביזמתם ובין על פי תלונת אדם אחר; קובל רשאי למנות אדם - דרך כלל או לענין מסויים - לייצגו ולטעון בשמו בכל הליך לפי פרק זה.

64. (א) הדיון בעבירת משמעת יהיה לפני בית הדין המשמעתי המחוזי של המחוז שבו רשום עורך הדין הנאשם; הוחל בהליכים שלפני הגשת קובלנה במחוז שבו רשום עורך הדין, או הוגשה קובלנה לבית הדין במחוז כאמור, ימשיכו בהליכים באותו מחוז, אף אם בינתיים נרשם עורך הדין במחוז אחר.
 (ב) יושב ראש בית הדין המשמעתי הארצי רשאי, לפי בקשת הקובל או הנאשם, להורות על העברת הדיון בקובלנה לבית הדין המשמעתי המחוזי של מחוז אחר, כל עוד לא החל הדיון בה.
 (ג) היה הנאשם חבר בבית דין משמעתי מחוזי תוגש קובלנה לבית דין משמעתי במחוז אחר.

64א. במילוי תפקידו אין על חבר בית דין משמעתי מרות זולת מרותו של הדין.


65. סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים ייקבעו בכללים.
65א. (א) בית דין משמעתי ידון בפומבי.
 (ב) בית דין משמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך מטעמים שיירשמו, באחת מאלה:
(1) לשם שמירה על ביטחון המדינה או על יחסי החוץ של המדינה;
(2) לשם הגנה על המוסר;
(3) לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין(, וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005;
(4) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998;
(5) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין;
(6) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל;
(7) הדיון הפומבי עלול לפגוע בסוד מסחרי;
(8) הדיון הפומבי עלול לפגוע בצנעת הפרט;
(9) הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון.
 (ג) החליט בית דין משמעתי על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו.
 (ד) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון בבית דין משמעתי בעניין קובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור; ואולם רשאי בית הדין המשמעתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של המתלונן או של האדם המלווה אותו בדיון, כולו או מקצתו.
 (ה) על דיון בפומבי ועל דיון בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום שבסעיף 70(א), (ב), (ד) ו-(ו) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), לפי העניין ובשינויים המחויבים.
 (ו) החליט בית דין משמעתי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, יעביר העתק מהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך.
 (ז) על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנאשם, הקובל, וכן ועדת האתיקה הארצית או היועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים, ואדם מעוניין; ערעור לפי סעיף קטן זה יהיה בהתאם להוראות סעיפים 70 ו-71.




האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד, אנו ממליצים להיוועץ בעורך דין לפני נקיטת כל פעולה, כל סתירה בין האמור באתר לבין האמור בהוראות החקיקה ו/או חקיקת המשנה, נוסח האחרון יגבר. בברכה, עורך דין נתנאל פרץ




עמוד ראשי    :     אודותינו    :     תחומי עיסוק    :     עורך דין    :     מגנא    :     אתר טופס    :     עורך דין    :     צור קשר

Copyright © NPLO Nathaniel Perez Law Office, 2008, All Rights Reserved  |  Privacy Policy