תשלום לעובדים עבור ימי החגיםעובד חודשי:
עובד אשר משכורתו משולמת על בסיס חודשי זכאי לתשלום עבור ימי החגים, לכן העובד זכאי למשכורתו המלאה, בלי שינוכו ממנה התשלום עבור הימים בהם לכאורה היה אמור לעבוד בימי החג ובהם נעדר מעבודתו, ז"א שבמקרה שכזה זכאי העובד למלוא תשלום המשכורת, כמי שעבד חודש מלא וכפי ששולמה משכורתו בחודשים אשר בהם אין ימי חופש כגון ימי החגים.
התנאי לכך הוא, כי העובד עבד את כל הימים האפשריים באותו החודש למעט החגים ללא כל קשר לימי העבודה או ימי המנוחה השבועית.
עובד שעתי (על פי שעה) ועובד יומי:
עובד זכאי לתשלום עבור ימי החג וזאת מכוח צו הרחבה אשר חל על כל המעבידים במשק הישראלי, מאותו צו אנו למדים כי על המעביד חלה החובה לשלם לעובדו עבור ימי החג וזאת לאחר שהעובד עבד במקום מעל לשלושה חודשי עבודה באותו מקום העבודה.
התנאי לכך הוא כי העובד לא נעדר מהעבודה בסמוך לפני יום החג ולאחריו, אלא אם כן נעדר בהסכמת המעביד.
הזכאות לתשלום הינה עבוד ימי החג הבאים:
ראש השנה (2 ימים), יום הכיפורים (יום אחד), ימי חג הסוכות (2 ימים), חג הפסח (2 ימים, חג השבועות (יום אחד) ויום העצמאות (יום אחד).
סה"כ נקבעו 9 ימי חג בהם קיימת זכאות לעניין זה.
בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי עובד אשר עובד במשמרות, ואשר לא שובץ לעבודה במשמרת ביום הסמוך ליום החג (כפי שראיתם לעיל זהו תנאי לזכאות), יהיה זכאי לדמי חג למרות היעדרותו וזאת משום שהמעביד לא שיבץ אותו.
המאמר נכתב בידי
עורך דין נתנאל פרץ.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף.
ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד, אנו ממליצים להיוועץ ב
עורך דין לפני נקיטת כל פעולה,
כל סתירה בין האמור באתר לבין האמור בהוראות החקיקה ו/או חקיקת המשנה, נוסח האחרון יגבר.
בברכה,
עורך דין נתנאל פרץ
