האם ניתן לייחס חובות של החברה לבעלי המניות בה ?
("הרמת מסך").אישיותה
המשפטית הנפרדת של החברה.
אישיותה המשפטית של חברה המעניקה לה את
החופש לפעול ולבצע תחת שמה פעולות משפטיות שונות, לחברה זכויות וחובות כשר אישיות
נפרדת ועצמאית.
ישנה הפרדה בין החברה לבין חבריה, העלולה לאפשר ניצול לרעה של
אישיותה המשפטית של החברה כך שהיא תשמש חלילה מסווה לפעולתם של החברים בה והמנהלים
אותה.
מהי אחריות
מוגבלת? חברה בע"מ (חברה בעירבון מוגבל, אשר אחריות בעלי המניות בה
הינה מוגבלת), בעלי המניות ערבים לחובות החברה עד לגובה ההון שהזרימו (הון מונפק
שנפרע - "הון נפרע") או התחייבו להזרים ("הון מונפק"- שאינו נפרע), עבור המניות ולא
יותר מכך. בכדי להחיל חובות החברה על בעלי המניות יש צורך להרים את מסך ההתאגדות.
אנו רואים כי במרבית התביעות המשפטיות המוגשות
כנגד חברות בע"מ מנסים התובעים לייחס לבעלי המניות בחברה אחריות לחובותיה, כך
שהתובעים מבקשים להטיל עליהם אחריות אישית בגין התנהגות החברה לכאורה, ומבקשים
מביהמ"ש לרדת לנכסיהם האישיים של בעלי המניות בה (בעלי החברה).
אחד הכלים המשפטיים הנפוצים להטלת אחריות אישית על
העומדים מאחורי האישיות המשפטית הנפרדת של חברות בע"מ, הינו הליך "הרמת המסך".
מהי הרמת
מסך? "הרמת מסך", הינו מנגנון אשר עם הפעלתו מייחסים את חובות החברה
לישויות משפטיות שאינן החברה (בעלי המניות), כאשר ביהמ"ש רואה כי נעשה שימוש לרעה
במסך ההתאגדות הוא ירים את מסך ההתאגדות, הרמת מסך יוצרת יחס משפטי ישיר בין הנורמה
המשפטית או חוב שנוצר בעקבותיה, לישויות הממשיות המצויות מאחורי מסך ההתאגדות לרוב
אלו הן בעלי השליטה בחברה.
מאחר והרמת מסך מהווה
חריג לכלל האישיות המשפטית הנפרדת של החברה מבעלי המניות ואחריותם המוגבלת
לחובותיה, ומכיוון שבהרמת מסך אנחנו פוגעים בעקרונות הבסיסיים עליהם מושתתים דיני
החברות בעניין האישיות המשפטית הנפרדת, נדרש התובע בבקשתו להרים את מסך ההתאגדות
להוכיח התקיימותן של נסיבות ספציפיות המקימות את העילה להרמת מסך ההתאגדות ולכן בתי
המשפט ברוב המקרים ימנעו מצעד חריג זה של הרמת מסך ההתאגדות.
מנגנון זה שלל הרמת מסך ההתאגדות קיים בין היתר, לאור
ריבוי המקרים בהם בעלים של חברות מנצלים את אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה, בכדי
להבריח נכסים ולהימלט מעמידה בהתחייבויות החברה כלפי נושים, עובדים רשויות המס
וכו', או לקחת סיכוני מימון ופעילות גבוהים במידה שאינה סבירה ("מימון דק").
העילות להרמת מסך
ההתאגדות הפרת חוק: חברה
שהוקמה על מנת להפר את החוק – ניתן להרים מסך ולהיפרע מבעלי מניות.
עירוב נכסים:
זהו מצב בו אין הבחנה בין ניהול העסקים והכספים הפרטיים של הבעלים ושל החברה,
כאשר בעל מניות לא מפריד בין נכסיו שלו ובין נכסיה של החברה (לדוג' - משתמש בחשבון
בנק של החברה לצרכיו האישיים) – אם בעל המניות עצמו לא מכבד את ההפרדה בין האישיות
המשפטית שלו לבין זו של החברה – זהו שימוש לרעה, ולכן אין סיבה שהמשפט יכבד את
האישיות המשפטית הנפרדת. "עירוב נכסים" יתקיים גם במקרה בו המשקיעים החיצוניים לא
יכולים להעריך במדויק את הסיכונים והסיכויים בהשקעתם ולא יכולים לדעת בוודאות מהם
הנכסים שעומדים לפירעון במקרה וההלוואה לא תוחזר להם, לכן עירוב נכסים מבטל את כל
היתרונות הכלכליים שבהקמת חברה.
מרמה/תרמית סעיף 6 (ג) (1) לחוק החברות: מצבים בהם
מוקמת חברה הפועלת בניגוד לדיני החברות, או בניגוד להתחייבויות חוזיות.
סעיף 6 לחוק החברות קובע
כי: "בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי
בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית
הנפרדת נעשה באחד מאלה:
(א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של
החברה;
(ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה
לפרוע את חובותיה, ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו
ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את
חובותיה."
מתי
ביהמ"ש "מרים מסך" ? ביהמ"ש מרים מסך בעיקר במקרים של "שימוש לרעה
במסך ההתאגדות", "התחמקות מביצוע חוזה" וכו',
להלן שלושה מקרים בהם יטה ביהמ"ש
להרים את מסך ההתאגדות:
1. מבנה של מיזם/ קונצרן.
2. מימון דק.
3.
עירוב נכסים (אין הפרדה בין הנכסים האישיים של בעל החברה לבין נכסי החברה).
נוסף לזכות העומדת לנושים להרמת מסך לפי סעיף 6 לחוק
החברות, קיימות עילות מכוח הפסיקה בהן ניתן להרים מסך ולהגיע לכיסם של בעלי השליטה
בחברה. דוגמה מרכזית לכך הינה במקרה של "מימון דק".
מהו מימן דק ?
לרוב במקרה בו לחברה הון עצמי (ההפרש בין הנכסים להתחייבויות) נמוך באופן
משמעותי לעומת הסיכונים שהיא לוקחת על עצמה או במילים אחרות "יחס מינוף גבוה", מעט
הון עצמי, הרבה הון חיצוני, מקרים אלו אינם בהכרח בעייתיים אך ייתכן ויהוו שיקול
נוסף להרמת מסך ההתאגדות.
יש לזכור כי לעיתים
בית המשפט לא יהסס להרים מסך מקום בו הדבר נדרש מטעמי צדק.
לסיכום: במקרים
מסוימים ניתן אכן לראות כי מתקיימים התנאים והקריטריונים להרמת מסך ההתאגדות ובית
המשפט אכן מורה על הרמת מסך ומייחס את חובות החברה לבעלי מניותיה ומתיר לרדת לנכסי
בעלי המניות / בעלי החברה.
אנו רואים שעקרון
הגבלת האחריות ועקרון האישיות משפטית נפרדת אינו מהווה מסתור לבעלי מניות החברה
ולנושאי משרה בה, כן ראינו כי לבית המשפט שיקול דעת בנושא. בעלי מניות ונושאי משרה
בחברה חייבים לנקוט משנה זהירות במילוי תפקידם ובהובלת המהלכים בחברה, זהירות זו
תכלול חובת אמונים לחברה, מניעת ניגוד אינטרסים ועוד.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף.
ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד, אנו ממליצים להיוועץ ב
עורך דין לפני נקיטת כל פעולה,
כל סתירה בין האמור באתר לבין האמור בהוראות החקיקה ו/או חקיקת המשנה, נוסח האחרון יגבר.
בברכה,
עורך דין נתנאל פרץ
